קורות חיים
אהרון, בן חנה ויצחק, נולד בשנת תרפ"ב (1922). בן שני להוריו ולו שני אחים - אברהם (בומה) ומיכאל (מישה). הוא גדל והתחנך ברוסיה (אז בברית המועצות).
במלחמת העולם השנייה גויס אהרון לצבא הרוסי ולחם כתותחן. הוא נפצע במלחמה, אך החלים והצליח לשוב לביתו. זמן מה אחרי שובו הוא נישא לחנה (נוצה), בת העיירה בה גדלו שניהם. בשנים הבאות בני הזוג הולידו שני ילדים - יצחק ואמיליה.
כשביקש אהרון לעלות עם משפחתו למדינת ישראל הוא נאלץ לוותר על כרטיס המפלגה הקומוניסטית וספג השפלות והתנכלויות בשל כך, אך למרות זאת עלתה המשפחה לארץ. הם התגוררו בחולון ואהרון עבד כמורה במקווה ישראל, מורה אהוב אשר לימד מתמטיקה דורות רבים של תלמידים.
אהרון היה איש צנוע ועדין, בעל ואב אוהב ולימים סב אוהב לשישה נכדים, שאהב את משפחתו יותר מכול.
ביום שלישי ה' באדר תשנ"א (19.02.1991), בזמן מלחמת המפרץ בה נורו טילים מעירק על ישראל, שוב נשמעה אזעקה במרכז הארץ. בהתרגשות שנגרמה לקה אהרון בלבו ומת.
בן 69 היה אהרון במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אישה, בן, בת ונכדים.