ליאת קסטיאל ז"ל

קורות חיים

ליאת, בת אפרים ועליזה, נולדה בי"ז באלול תשל"ג, (14.09.1973), בתל אביב. היא נולדה כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. ליאת נולדה כמה דקות אחרי אחותה התאומה, יפעת, איתה פיתחה במשך השנים מערכת יחסים מופלאה וקשר מיוחד במינו. מעבר להיותן תאומות, היו חברות הכי טובות.

ליאת גדלה בחולון, שם למדה בבית הספר היסודי על-שם חיים נחמן ביאליק ובתיכון על-שם חיים קוגל.

בצבא שירתה בחיל הקשר. לאחר השחרור עבדה כבודקת ביטחונית באילת, ואחר-כך נסעה לטייל ביחד עם יפעת בחו"ל. הן טיילו בעולם במשך תשעה חודשים. כשחזרה לארץ פשוט כרעה אפיים ארצה, ונישקה את אדמת הארץ.

ליאת כתבה שירים, בהם ביטאה את שאיפותיה וחלומותיה של נערה צעירה, שעדיין לא הספיקה לטעום הרבה מהחיים. לפני מותה הספיקה להירשם לאוניברסיטה העברית בירושלים, לחוג לאנתרופולוגיה ותאטרון, אך לא זכתה ללמוד שם.

ליאת אהבה את הארץ אהבה עזה וביטאה זאת בטיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ. טיולה האחרון היה לוואדי קלט, שם טיילה ביחד עם חגית זביצקי, חברתה, אף היא אחת מזוג תאומות. קטע הוואדי בו טיילו היה סמוך מאוד לכפר אדומים, ביתה של חברתה חגית. הן ירדו פעמים רבות לוואדי, שם נהגו לטייל, לכתוב שירים ולשחות בבריכות.

ביום חמישי, חול המועד פסח, י"ז בניסן תשנ"ז, (24.04.1997), בשעות לפני הצהריים, נתקלו ליאת וחגית בבדואי כשהיו בדרכן חזרה הביתה, לאחר שטיילו בוואדי קלט. הבדואי דקר אותן למוות בסכין.

מאוחר יותר, כשנתפס, טען המחבל שהוא שונא יהודים.

ליאת הייתה בת 23 במותה. היא הובאה למנוחות בחלקת נפגעי הטרור בבית העלמין בחולון.

אנדרטת זיכרון הוקמה בכפר אדומים, בנקודה הצופה אל ואדי קלט סמוך למקום הירצחן של ליאת וחגית, לזכר שלושה זוגות של מטיילים, שנרצחו במקום בין השנים 1993 - 1997.